<h1>איסור והיתר לרבינו יעקב ב"ר משה מבניולש פי"ג</h1>
<h2>דף כ:</h2>
ביצה טהורה שנמצא עליה קורט דם, זורק את הדם ואוכל את השאר, בד"א שנמצא על החלבון. אבל אם נמצא על החלמון אסורה כולה. ביצים שישבה עליהם התרנגולת ימים [רבים] ולא רקמו עדיין, והם הנקראים ביצים מוזרות, הן שהיו ביצי התרנגולת שנתחממה בקרקע שאינה מתרקמת לעולם, הן שהיו ביצת היולדת מן הזכר ולא רקמו עדיין, מותרות הן באכילה למי שאינו איסטניס. ביצת המתחממת בקרקע, שאין לה זכר, שאינה מתרקמת לעולם כמו שזכרתי, אפילו נמצא עליה קורט דם מותרת באיזה מקום שימצא בה, שאין בה ספק ריקום. וזורק את הדם ואוכל את השאר. שהרי מן התורה דם ביצים, הואיל ואינו ממין בשר, כיון שאין בו חשש ריקום מותר. אלא שמדברי סופרים נאסר. לפיכך זורקו ואוכל את השאר. ויש שכתבו שאם נתערב דם זה בהיתר אינו אוסר תערובתו. ביצה שקלטתה תרנגולת מהזכר היא ראויה להתרקם. ואם נמצא עליה קורט דם יש מקומות בביצה [שיש לחוש] שמא הוא תחלת ריקום ואסורה כדם גמור. ויש שאין לחוש בה בכך וזורק את הדם ואוכל את השאר. כיצד יש בראש אחד של ביצה על החלמון רושם אחד הנקרא קשר בלשון התלמוד, ששם זרע הזכר ניכר. ומשם מתחיל האפרוח להתרקם. ונקרא קשר מפני שכח הזרע נקשר שם וכחו דבוק בו. נמצא שם דם ולא נתפשט חוץ לקשר כלל אין כאן רקום, אלא טבע הקשר להיות שם דם אף בלא רקום, וזורקו ואוכל את השאר. נמצא דם על החלבון שלא במקום קשר, אין כאן ריקום, אלא קורט דם שבטבעו להיות על הקשר, ומתגלגל והולך על החלבון. אלא שאף זה לפי דעתי זורקו ואוכל את השאר, שהרי על הקשר היה. ואף כשתאמר ששם נוצר, מכל מקום דם ביצים אסור מדברי סופרים אע"פ שאין בו טבע רקום. והראב"ד ז"ל מתיר בזו אף הדם עצמו, ולא נאמר לפי דעתו בדם ביצים שאסור מדברי סופרים אלא כשהוא על הקשר, אבל נמצא דם על הקשר ונתפשט חוצה לו אפילו משהו, כל הביצה אסורה. נמצא קורט דם על החלמון אפילו שלא כנגד הקשר, אע"פ שיצירת הולד מן החלבון, אין זה אלא טבע הרקום שהוא מתחיל, ומתוך חימום ירדה לה לעומק החלבון, ואסורה כולה.
